אדריכלות אורגנית – בחשיבה על הדפוסים של כריסטופר אלכסנדר
האדריכל כריסטופר אלכסנדר כתב "ישנה דרך אחת לבנייה שהיא מעבר לזמן. היא קיימת אלפי שנים, והיא אותה דרך שהייתה קיימת מאז ומעולם. אותם בתים נפלאים מהעבר, כפרים, אוהלים ומקדשים, שבהם אדם מרגיש 'בבית', תמיד הוקמו ביד אותם אנשים שהיו קרובים לטבורה של דרך זו". מה, אם כן, עומד ביסודו של בית שמקרין חיים?
החל משנות השישים ותחילת שנות השבעים ניצבה בחזית המדע בכלל, ובאדריכלות בפרט, החשיבה המתודולוגית הכמותית. חשיבה שעל פיה מערכות יחסים מורכבות שבין האדם לסביבה מתוארות בעזרת נוסחאות ומטריצות. חשיבה כמותית זו, שיוצרת חלוקה למרכיבים אוטונומיים ואשר באמצעותה מנסים לזהות ולהפריד את כל אותם מרכיבי הבניין וליצור מהם את המכלול, הביאה לתכנון שנראה "מסודר" ובהיר. הפרויקטים שצומחים מאותה שיטת חשיבה שהיא מכניסטית ביסודה לא מנסים לענות על השאלה לגבי החוויה האנושית של המשתמש.
מה המבנה של מערכת היחסים שבין החלקים השונים של הבניין לשלם, מה יוצר בו את תחושת האחדות. ובמילים אחרות, מהם יסודות ההרמוניה באדריכלות?
בתהליך שבו הבית צמח מתוך מציאות המקום שעליו הוא נבנה, השאלה הקריטיות תהיה מהם הקודים הספציפיים וסדר תהליך התכנון שבכוחם להבטיח שכל פינה בבניין לא תהיה "עוד מקום", אלא תשמש כמוקד המקרין חיים?
האדריכלות, נועדה, בראש ובראשונה, ליצור סביבה אנושית עבור בני אדם. לבניינים קיימת השפעה על חיינו ועל הסביבה הפיזית שבה אנו חיים.
בית טוב ניתן לבחון כשהוא עומד במבחן הזמן. אדריכלות שמשקפת את רוח הזמן בלבד, היא טרנדית מעצם הגדרתה, אדריכלות המשועבדת לאופנה חולפת.
כל אותם בניינים, היסטוריים ועכשוויים, ומקומות שאנו חשים רצון לחזור אליהם שוב ושוב, אלה שהרלוונטיות שלהם היא מעבר לזמן, הם אותם מבנים ארכיטקטוניים היוצרים בנו חוויה רגשית.
אדריכלות חייבת לפעול עם עקרונות של יופי ונוחות – הנחת היסוד כי מאחורי האדריכלות אין עקרונות ודרכי פעולה וכי יופי ונוחות הם מושגים סובייקטיביים שעניינם בסגנון, דעה, אופנה משתנה, הנחת יסוד זו פסלה, למעשה, כמו שיש עקרונות להתנהגות אנושית והשתלבות חברתית כך מקומות בעלי סדר אורגני, שלכאורה נראים כחסרי סדר, הנם ייצוג של סדר מופתי הנשען על חוקים ועובדות הנותנים למקום את איכותו ויופיו.

האדריכלות האורגנית היא אחת החוויות הנהדרות בסיורים בערים עתיקות באירופה, הכוח שלה לרגש ולגרום לאדם לחוש חלק ממנה. קיים יש קשר מהותי לעקרונות עומדים מאחורי אותם בניינים בעלי נשמה, ותהליכים מביאים להיווצרותם. ואשר בסופו של דבר האחראים לתחושה הטובה שנוצרת במקום כלשהו.

העובדה שהחוויה הרגשית שמייצרים אותם בניינים יפים, שאיכותם עומדת במבחן הזמן, דומה אצל כולנו, על אף שמקורם של בניינים אלו בתרבויות שונות. למרות המאפיין הצורני השונה, קיים בבסיס המבנים הללו אלמנט המשקף את המשותף לכולנו כבני אדם, האורגניות שלהם, העובדה שהם מעניקים תחושה שהם צמחו במקום והם היו והם שייכים למקום מאז ומתמיד.
ניתן להשוות את ההסבר לזה של נועם חומסקי בחקר השפות. לדברי חומסקי, במכלול השפות קיים חלק מבני המשותף לכולן, שאותו הוא מכנה ""הדפוסים המוטבעים", המהווה ראי למשהו בסיסי הטבוע בנו ומשותף לכולנו, האדריכל האמריקני, פרנק לויד רייט, כינה אותם "אדריכלות שלוקחת אותך מעבר למילים".
תפיסת העולם ההוליסטית-אורגנית  – ההבדל בין תפיסת העולם שהביאה ליצירת אדריכלות שבה נשבר הקשר בין האדם לסביבה, לבין התפיסה שרואה באדם חלק מהעולם הפיזי (או הטבע) שבו הוא חי, הוא למעשה ביטוי מובהק להבדל הקיים בין תפיסת העולם ההוליסטית-אורגנית לבין תפיסת העולם המכניסטיות-פרגמנטרית, זו רווחת בחשיבה המערבית הנוטה להפריד בין המרכיבים, וליצור סביבה בעלת סדר בין חלקים אוטונומיים המתפקדים כל אחד בנפרד. כלומר, אין קשר מובנה בין הבית לרחוב, לשכונה לעיר, אין קשר מובנה בין החדרים או החללים בתוך הבית וכל אחד מהם הוא ישות בלתי תלויה. תפיסת העולם ההוליסטית-אורגנית לעומת זאת, רואה את הסביבה החברתית והפיזית כמערכת אורגנית, שקיומה מותנה ביחסי הגומלין המשתנים תדיר בין החלקים המרכיבים אותה. יתרה מזאת, התהוותו וקיומו של כל חלק במערכת זו, מותנה ביחסי הגומלין שבינו לבין חלקי אותה מערכת. כל פרט בבניין נגזר מהחלל המידי שאליו הוא שייך ושלשלמותו הוא אחראי, ובה בעת הוא עצמו נבנה מפרטים קטנים יותר הבונים אותו. 

התחומים השונים באדריכלות, אדריכלות בניין, תכנון פנים ותכנון נוף, אינם דסציפלינות אוטונומיות העומדות כל אחת בפני עצמה, אלא שייכים למערכת אחת שהמבנה שלה הוא המשכי. ראשית, נקבעים המרכיבים האחראים למקום שבו נוצר הקשר הרחב שבין הבית לסביבה כלומר, מיקום שער הכניסה למגרש לאחר מכן מיקום הבניין והשטחים החיצוניים הצמודים לו המהווים מערכת חיים אקולוגית אחת. ובהמשך, פרטים כגון מיקום דלת הכניסה הראשית לבית והזהות הייחודית שמתקבלת באמצעות הפרטים שמהם היא עשויה, בהמשך למיקומה של דלת הכניסה נקבע מסדרון הכניסה לבית המהווה את האתנחתא שבין הרעש שבחוץ לבין הפנים השקט. ועד לקביעתם של הפרטים, כגון מיקומו המדויק של החלון המשמש כמסגרת הממקדת את נקודת המבט אל הנוף שבחוץ או בחירת צבע הבניין. 

כל אילו יחד יצרו אדריכלות אורגנית, ירוקה, אוטנטית המשרה על בני האדם החיים בה נחת.